אולי יש קשר דווקא לגיל השחקנים / הקורא המתמיד / 19/03/2006
למשל, בהמון סדרות *מקצועיות* (שוטרים, מרגלים, פרקליטים, חדרי מיון, מז"פ וכו`) אני חש אי-נוחות מסוימת מול הליהוק של הדמויות. הרי אפילו בישראל, מקום דינאמי יחסית לעומת העולם המערבי (בגלל שירות חובה בצבא והמוביליות החברתית הנובעת מכך) לא תמצאי בני 30 המפקדים על זרועות המודיעין, מנהלים משרדי פירסום נוצצים, ממונים על הלחימה בפשע, ומצד שלישי מייצגים כסניגורים את גדולי הגנגסטרים.
על אחת כמה וכמה בחברות מקובעות יותר כדוגמת ארה"ב. אז כשמציגים בסדרות הללו מנתח מוח מומחה שנראה כמו אחד שמתגלח בקושי שנתיים, ו/או סגנית ה-D.A. פצצתית אך משנתון של תחילת האייטיז לערך, לי זה לא תורם לאמינות והזדהות עם הדמויות.
כפי שזה הולך לשני כיוונים אחרים אך עם אותו עיוות בדמויות: קלינט איסטווד כסוכן-שטח המגן על הנשיא בגופו ומפתח רומן עם בחורה היכולה לכהן כנכדתו; מאות שחקניות ושחקנים הממלאים את הסט של כל הסדרות העוסקות בחיי התיכוניסטים, והם בכלל גמרו כבר תואר שני באנגלית. בעיני זה מקלקל את היכולת להזדהות ראשונית. כאילו, אם אתם רוצים להכניס אותי לעולם האשליה והקסם, תעשו את זה צמוד יותר למציאות.
ולא בטוח שיש לסדרה *פרשת השבוע* איזה שהוא מסר חברתי, או בכלל רצון לאמירה משמעותית על החיים. להיפך, אני מוצא בה דווקא את מוטיב האקראיות, הכאוס והזמניות. שום דבר לא קבוע ונמשך, ובמיוחד האהבה לסוגיה. נדמה לי שזה היה מין מוטו מרכזי גם "בשבתות וחגים".
ואפרופו, מה עשה את הסדרה ההיא טובה בעינייך שאין ב*פרשת השבוע*? לדעתי זה מרתק איך מחברים בין סיפורים רבים של דמויות מרכזיות שונות לכלל איזו זרימה משותפת בעלילה.
טוב, / slayeret bojarsky / 19/03/2006
אתה רוצה לחשוב שזה הגיל, תחשוב שזה הגיל. יש גבול לכמות הפעמים שאני יכולה לומר לך שזו לא הבעיה מבחינתי. אני רק אתן עוד דוגמה אחת לסדרה נהדרת בעיני שתמיד נהניתי לצפות בה: "בנות הזהב". השחקניות שם לא היו בנות שלושים, זה בטוח.
ולמה נהניתי משבתות וחגים בזמן שאני לא ממש נהנית מפרשת השבוע? שוב - כי שם טרחו לפתח את הדמויות והעלילה כמו שצריך בצורה מהנה לצפייה ולא מייגעת בטירוף (עד העונה האחרונה שבה פרשתי). ופה אני מרגישה שהדבר העיקרי שרוצים להעביר לי זה "תראו את החברה הישראלית על כל פניה וכמה מכוערים הם הדברים לא משנה לאיזו עדה, קבוצת גיל, לאום או מגדר אתם משתייכים" והדמויות והעלילה be damned. יופי, אז מכוער פה, הבנתי. כמה אפשר לטחון את זה?
ואני אסיים במוטו הידוע שלי, שלא יעזור מה אני אומר לך, להבין למה אני לא נהנית ממשהו שאתה נהנה לא תוכל. אני אמשיך לספר לך למה אני לא, אתה תמשיך לספר לי למה אתה כן, אני לא אתחיל ליהנות ואתה לא תפסיק. במקום לנסות להבין, עדיף שתנסה לקבל.
מוזר / הקורא המתמיד / 19/03/2006
איך שני אנשים, נניח ממוצעים(לבטח את הרבה יותר מזה),רואים אותו דבר ומפרשים אותו לגמרי הפוך.
לדעתי *פרשת השבוע* כלל לא מתעסקת בסוגיות חברתיות מעמדיות/עדתיות או בשאלות זהות ישראלית. זו סדרה על אנשים פרטיים והקשרים שבינם. אהבה, זוגיות, הורות, חברות, בגידה וכו`.
בדומה, אגב ל*בשבתות וחגים".
אם היא לא מתעסקת בזה / slayeret bojarsky / 19/03/2006
איך זה ש"במקרה" יש נציגות לכל מגזר, מעמד ועדה שרק אפשר היה לחשוב עליהם ושאותה נציגות מודגשת כל הזמן? שמת לב כמה פעמים טורחים לציין שם שההוא ערבי, ההוא אשכנזי, ההוא מזרחי, ההם מושבניקים וכו`? כן, הם מתעסקים במה שקורה לאנשים הספציפיים האלה, אבל כל הזמן מחדירים לך מי שייך למה מתוך מטרה להעביר, לדעתי, שלא משנה לאן אתה שייך, כולם חלשים, כולם לא מוסריים, כולם טועים.
לא הרגשתי את זה בשבתות וחגים. שם באמת רק הייתה התעסקות עם חיים ובעיות ושמחות של כל מיני אנשים. לא הייתה התחושה המלאכותית הזו של ייצוג כל גווניה של החברה הישראלית.
וזה לא מוזר שאנשים מפרשים דברים אחרת לגמרי, זה טבעי ונכון לגבי כל דבר שקיים. לא סתם אחד הנושאים שנשפכות עליו הכי הרבה מילים בעולם המשפט הוא נושא הפרשנות.
ותודה על המחמאה :-D
ודרך אגב, אין לי בעיה לדסקס איתך את הסדרה ומה אני רואה בה וכו`, רק אם אפשר שזה לא יהיה בקטע של "אני לא מבין איך את יכולה שלא לאהוב או לראות בה מה שאני רואה בה".
יהיה נחמד אם תגערי בי יותר כי לפעמים אני סתום / הקורא המתמיד / 19/03/2006
נכון מאוד שב*שבתות* אין יצוג כזה שכאילו משקף את הישראליות המגוונת מבחינה דתית, לאומית ועדתית. אבל בסופו של דבר מדובר בגדול באותו רקע סוציואקונומי של הדמויות, באותם נופים של פלורנטין, נוה-צדק ויפו, ובאותו שיח המתקיים בקרב חלק מסוים מאוד באוכלוסייה.
אפילו הערבים בסדרה הם רופאה וכאלה, שפיץ המודרנה, המתחבטים בשאלות אישיות של אהבה, קריירה וזוגיות. כמעט ולא מתקיים דיון בעניינים כלליים.
אגב, במחשבה נוספת, אני לא נהנה מהסדרה ולא אוהב אותה. אני יותר דרוך אליה. היא מביאה לי מחשבות לראש. חוצמזה שעדיין סבור כי הכתיבה טובה והמשחק מצוין. בייחוד השחקן הזה עם התלתלים והמראה הבוער. כל משפט שיוצא לו מהפה נשמע דבוק לדמות ולטיפוס.
הממ... / slayeret bojarsky / 19/03/2006
לא ממש ברור לי למה התכוונת בכותרת, אבל אם דיברת ברצינות לא הייתה לי שום כוונה לומר לך שאתה סתום, אז אם זה מה שהבנת ממני, אני מתנצלת.
העובדה שבשבתות עשו משהו דומה למה שעושים בפרשת השבוע לא באופן אוטומטי הופכת את שתיהן לטובות או לרעות. להיפך, קודם כל יש תחושה של מיצוי - אוקי, כבר עשיתם את זה, אולי תעשו משהו חדש? ויותר חשוב מזה, הביצוע הוא הכל. בשבתות הצליחו לגרום לי להתחבר לדמויות ולהתעניין במה שקורה להן, בפרשת השבוע לא מזיז לי מהן.
בכל מקרה, אני שמחה בשבילך שאתה דרוך לסדרה ושהיא גורמת לך לחשוב.
מת על התנצלויות / הקורא המתמיד / 20/03/2006
לא חשוב מאיזה כיוון. זה עושה לי גרררררררר בעורף.
לעצם העניין: בניגוד לנטיה שלך לשלול הקשר כרונולוגי בין יוצרים, תסריט, דמויות, ליהוק ומשחק. וכמובן, ההשפעה על הצופה. ובהתאמה מסוימת לטיעונים שלי בנושא, יוצרי שבתות יצרו אותה בהיותם בני 30 ומשהו, וכתבו וליהקו דמויות מאותה שכבת גיל, והתעסקו בבעיות האופייניות לבני 30 ומשהו על סף הארבעים.
עכשיו יוצרי פרשת הם כבר בני 40 ומשו. אז הם כותבים על ענייני דורם. ומלהקים ומגלמים דמויות מבוגרות יותר (אבל בפירוש לא בוגרות יותר). אני מניח שבעוד עשור או פחות אותם יוצרים יתעסקו בחיים של בני החמישים בהווה של העתיד.
חשבתי על הגדרה מדויקת עוד יותר - אני ממתין בצפיה דרוכה לכל פרק בסדרה. ויודע שתמיד יבוא הבוקס לסרעפת. רק לא מאיפה.
תמשיך ליהנות מהבוקסים / slayeret bojarsky / 20/03/2006
מכיוון שאתה לא מוכן לעזוב לנפשו את עניין הגיל, שכבר אמרתי לך שאני לא רואה טעם להמשיך לדסקסק אותו, אני אנטוש את הדיון בשלב זה. אני לא בדיוק נהנית מזה שמחליטים בשבילי למה אני כן או לא מתחברת למשהו ומתעלמים ממה שאני אומרת.
רק נקודה אחרונה למחשבה - גם הגיל שלי השתנה מאז הצפייה בשבתות וחגים.
שינוי שלילי לא נחשב. / שלמקו GRAS / 20/03/2006
ללא תוכן
~תודה~ על האיחולים / הקורא המתמיד / 20/03/2006
לא ברור לי למה לזנוח טיעון מנצח (עובדה שמפרסמים, פירסומאים, רייטינגיסטים ותקשורנים במשרה מלאה, מפלחים לפי גילאים בעיקר. באמריקה. כאן יש גם את אפקט מסעודה) רק בגלל שאת משיבה לי כי במקרה שלך זה בכלל לא תופס. בסדר, לא מדובר במקרה פרטי אלא במגמה. עלייך זה לא משפיע אבל על הרבה אחרים כן. כדי להפריך טיעון לא די בציטוט היסטוריה אישית.
ועצם העובדה / slayeret bojarsky / 20/03/2006
שאתה חושב שזה משפיע לא הופכת את זה לנכון. אתה טענת את הטענה, אתה צריך להוכיח אותה. בינתיים לא הופיע פה אדם אחד שטען שאכן, הגיל מהווה שיקול ולעומת זאת אני לא הייתי היחידה שטענתי שהוא לא. ככה שהמאזן הוא לטובתי.
וחשבתי שמעניין אותך לדעת למה אני לא מתחברת לסדרה ולמה כן התחברתי לשבתות וחגים, אבל קיבלתי עכשיו הוכחה ניצחת שזה ממש לא מזיז לך וכל הפואנטה של הדיון הזה היא להנציח את הטיעון שלך שפרשת השבוע היא סדרה מצוינת ואיכותית ומי שלא חושב ככה זה אך ורק בגלל הסיבה השטחית של הבדל בגילאים בינו לבין השחקנים. נו, הבנו.
ממש לא. / הקורא המתמיד / 20/03/2006
אין לי שום עניין בלהיות צודק לעומת להיות מועשר. לא שאם נדמה לי שאני בסדר עם העובדות, אז לא אכפת לי להיות גם מוצדק. בגדול, טענתי טיעון (לא משו אקסיומטי) שגילאים שונים מביטים בצורה שונה על התוכניות בטלוויזיה. להכרתי טיעון זה מבוסס על מציאות בה כל הגורמים הקשורים לתעשיה מפלחים את הקהל בעיקר דרך גילו. מה לא נכון בהצגת הדברים הזאת?
יש הבדל / slayeret bojarsky / 21/03/2006
בין לומר שגילאים שונים מביטים בצורה שונה בטלוויזיה לבין לטעון שאנשים לא מתחברים לסדרה בגלל שהיא עוסקת באנשים שלא בגיל שלהם. זה לחלוטין לא אותו טיעון. עם הראשון אין לי שום בעיה, עם השני אני לא מסכימה. הטיעון הראשון אומר שאנשים בגילאים שונים ימצאו דברים שונים בסדרה, יפרשו אותה אחרת, יתמקדו בדברים שונים, יבינו אותה אחרת וכו`. סבבה. זה נכון לגבי הרבה פילוחים, לא רק גיל. לפי הטיעון השני אנשים יכולים ליהנות רק מסדרה שעוסקת באנשים בגיל שלהם וזה מוביל לטיעון שאנשים יכולים ליהנות רק מסדרה שעוסקת באנשים שהם בדיוק כמוהם.
בקיצור - לגיל שלי יש השפעה. לגיל של הדמויות - לא.
אוף! / הקורא המתמיד / 21/03/2006
לא ממש בא לי לחזור ולטעון שוב ושוב הנמקות שקיימות במציאות. הרף הגילי קיים בכל החתכים של הגורמים הקשורים לטלוויזיה, יצירה, פרסומת, רייטינג ותכנים. זה אקסיומטי כמעט. יש סדרות וסרטים המיועדים לבני הנעורים. יש סדרות וסרטים המיועדים לקהל מבוגר יותר ואמיד יותר. יש כל מיני. מה לא נכון במה שאני אומר?
דבר אחד לא לגמרי ברור לי / prophecy girl / 21/03/2006
האם אתה עדיין אומר שזו הסיבה שאנשים באתר חושבים ש`פרשת השבוע` היא לא סדרה טובה, או שעברת לדבר בצורה כללית יותר?
כי אם זה העניין הראשון, אז אני לא בהכרח מסכימה. אני מבינה את הטיעון שלך, אבל אפשר "להודות" שסדרה עשויה היטב גם אם הנושא הוא כזה שלא מתחברים אליו (דוגמה אישית - הסופרנוס. לא אוהבת. אבל אני מוכנה להודות שזו סדרה "טובה"). לכן אם יש כאן אנשים מעלים סיבות מנומקות ללמה הסדרה לדעתם לא טובה, מעבר ל`אני לא אוהב`, אז כנראה שלדעתם היא באמת לא טובה. בעיקר כשמדובר על האנשים באתר שרואים ואוהבים סדרות מהרבה סוגים שעוסקים בסוגיות, בעיות ומגזרים שונים ומגוונים. אז אפשר לדון על איכות הבימוי ולמה המוזיקה כן או לא מייגעת (טוב, המוזיקה זה גם כן משהו די סובייקטיבי), אבל לא נראה לי שהגיל הוא שגורם להבדלים האלו.
מה שכן, הגיל אולי משפיע כן על ההגדרה של מה זה בימוי טוב, איזו מוזיקה מהנה ובאופן כללי מה מצפים מסדרה (כל עניין השייכות לדורות אחרים וכל זה...). אז אם כבר, זה יותר קשור לאיך הסדרה עשויה ולא לבמה הסדרה עוסקת.
בדיוק / slayeret bojarsky / 21/03/2006
קורא יקר, תנסה אולי לקרוא ביתר זהירות את מה שאני אומרת, כי כבר הסכמתי איתך שאנשים בגיל שונה יראו דברים בצורה שונה. אבל שוב, אני מדברת על הגיל של הצופה, לא של הדמויות.
כן, אם הסדרה עוסקת באנשים בני גילך עשסוקים באותם בעיות שיש לך, אז זה יכול להעלות את רמת ההזדהות וההנאה מסדרה. אבל להבטיח אותה? לא. והטיעון אליו אני בעיקר מתנגדת הוא השלילה של היכולת ליהנות מכך שהסדרה עוסקת באנשים שהם לא בני גילך. כמו שאמרה פרופסי מה שקובע הוא האופן בו עושים את הסדרה ולא הגיל של הדמויות. סדרה שהיא מורכבת ובעלת הרבה עומק לא תתאים לילדים למשל. לא בגלל שהיא לא עוסקת בילדים, אלא בגלל שהיא תעבור להם מעל הראש. אני די בטוחה שילד בן 10 לא יהנה מהסופרנוס למשל (זו פשוט דוגמה מצוינת פרופסי ואין כאן שום אמירה עלייך כמובן). לעומת זאת אנשים בגילאי עשרים ושלושים ומעלה יכולים ליהנות מסדרת תיכון שכתובה היטב (כמו אוסי בעונה הראשונה למשל).
וזה נכון לגבי כל דבר. אני מכירה המון מבוגרים שנהנים מאד מספרות לילדים ונוער ואפילו מעדיפים אותה על ספרות למבוגרים (אמא שלי שהיא בת שישים פלוס למשל). אבל אני לא כל כך נהניתי מפרחים בעליית הגג כשהתעקשתי לקרוא אותו בכיתה ד` (כי אסרו עלי כמובן) והרי זה פלא - הדמויות הן ילדים. אבל הספר לא מיועד לילדים ועוסק בנושאים שלא מעניינים ילדים ושלילדים אין יכולת להבין.
אז שוב - הגיל שלך ישפיע על איך שאתה רואה דברים. אבל הוא לא ישלול ממך יכולת ליהנות מסדרה שעוסקת באנשים שהם לא בגילך ולא יבטיח שתהנה מצפייה בסדרה שכן עוסקת באנשים שהם בני גילך. האופי והביצוע של הסדרה הוא בסופו של דבר זה שקובע ובמקרה של פרשת השבוע הביצוע קלוקל בעיני ובעיני כל אלה שהסכימו עימי. מנחם אותך לחשוב שזה רק בגלל הגיל של הדמויות - שיהיה לך לבריאות.
אנסה לנסח עמדה במענה לשתיכן / הקורא המתמיד / 21/03/2006
נדמה לי שראוי לדון באספקט הגילאי משני כיוונים עיקריים: גיל הצופים ו"גיל" הדמויות/העלילה של התכנית הספציפית. במקרה שלפנינו - פרשת השבוע - גיבורי הסדרה מתנהלים בסביבת שנות הארבעים לחייהם. בסדרה הקודמת - שבתות וחגים - הגיבורים היו בשנות השלושים.
בוודאי שהטעם האישי הוא הקובע את ההתייחסות לסדרה כלשהי ולא דווקא גיל הצופים. אבל לגיל הצופה יש השפעה על הטעמים. יש שיקראו לזה נסיון, ואולי פועל פה עקרון הניסוי והטעיה והלקח הנלמד כפונקציה של זמן. מהצד השלילי, הפתיחות והנכונות לראות דברים שונים ואחרים בגיל צעיר נפגמת במהלך החיים. פשוט מתקבעים הרגלי צפיה ויש פחות סבלנות לחידושים (לי אישית לקח חודשים לקלוט שהסופרנוס זה משהו אדיר. חברים וקולגות בכלל לא מבינים על מה אני מדבר בכל הקשור לסדרות כמו *הסמויה* ו*הף*. ושוב תודה לאסףTV שבזכותו התוודעתי אליהן).
העליתי השערה שכאן לא מתים על *פרשת* בגלל שרובכם צעירים והסדרה עוסקת בבעיות של מבוגרים מכם, נושאים הרחוקים כעת מחייכם. קיבלתי על הראש. לא נורא. כאמור, אין לי קשר כלשהו להפקה. מצד אחר הובעה פה השקפה כי סדרה זו אינה אהודה כאן במיוחד בגלל חולשתה התכנית, שטחיות הדמויות, בינוניות הביצוע, הסטריאוטיפיות של גיבורי העלילה והכאילו מסר חברתי-פוליטי שהיא משדרת. וכן, הסאונד הגרוע.
ניסיתי להתמודד עם טענות אלה (מלבד הסאונד). ללא הצלחה. מודה ועוזב ירוחם/בית שאן.
*כותב זה מתחייב לא לצפות יותר ב"פרשת השבוע" מתוך הקלטה*
"קיבלת על הראש" / slayeret bojarsky / 21/03/2006
לא בגלל שהעלית את טענתה גיל, אלא (וזו תחושה אישית שלי כמובן) שלא הסכמת לקבל שיש בעיות אחרות וכל הזמן חזרת לעניין הגיל. זה די חרפן אותי. ובהסכמת לקבל אני לא מתכוונת לומר שגם אתה חושב שבעיות אלה קיימות, אלא שאתה לא מקבל שאלה בעיות בשבילנו.
אני אחזור שוב ואומר שאני שמחה בשבילך שאתה נהנה (ובשביל הסדרה שמישהו נהנה ממנה). אתה מוזמן לומר זאת ולהסביר למה אתה נהנה כמה שרק תרצה, אבל לנסות ולשכנע אחרים שלא נהנים שהם כן צריכים ליהנות זה די בזבוז של זמן. הנאה זה עניין של רגש ולא של מילים.
אגב, למה אתה מתכוון בסאונד? כי אני דיברתי על הפס-קול, דהיינו - סוג המוסיקה שמלווה את הסדרה. גם הווליום לפעמים בעייתי והמוסיקה חזקה מדי ומפריעה לשמוע את דברי הדמויות, אבל הסגנון ואי ההתאמה שלו למה שקורה על המסך הם המהווים את הבעיה העיקרית.
קיבלתי על הראש / הקורא המתמיד / 21/03/2006
בעיקר בגלל העלאת נושא הגיל כפקטור בהתייחסות.
ביתר התחומים ניסיתי להביע את דעתי השונה מהטיעונים שהצבת, את ואחרים. לא שיכנעתי כנראה. אבל זה בסדר גמור מבחינתי. עצם קיום השיח בסדרה דווקא הרחיב פרספקטיבה.
תודה, בכל מקרה, על הסבלנות והנכונות להסביר את נקודת מבטך. למדתי עוד משו בחיים.